<h1>ספר האסופות סימן קע"א</h1>
<h2>דף ג:</h2>
הלכות בכורות מספר אבי העזרי ממסכת בכורות, משפטי פטר חמור, הילכתא שותפות גוי פטור מן הבכורה בין בבהמה טהורה בין בפטר חמור, לא שנא יש לגוי חלק באמו, ולא שנא בוולד, כגון אם מוכר לגוי בדמים אפילו אבר קטן שבהם קודם שנולד, ואפילו אזנו, דרב הונא ור' יוחנן קמו בחד שיטתא והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה, שנאמר בישראל אבל לא באחרים ובפרק ב' דבכורות [י"ג ע"א] תנן הכהנים והלויים חייבין, פי' בבכור בהמה טהורה לא נפטרו אלא מפדיון פטר חמור ומפדיון הבן. ופטר חמור אפילו אם נותנו לכהן אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו, וקודם פדיונו אסור בהנאה כר' יהודה, ולא פריק ליה אלא בשה ואפילו בפטרוזא בר דפקא כגון אם השה כחוש ורע, והני מילי כי לא פריק ליה בשויו, אבל אי בעי למיפרקיה בשויו פריק ליה בכל מילי כדאמרו רב נחמיה פריק ליה בשילקי והני מילי שיוצא בבר דנקא כגון שפדאו בעצמו. אבל אם בא לימלך אמרי' עין יפה בסלע, פי' ששוה השה סלע, עין רעה בשקל, בינונית בדגיא שהוא שלשה זוזים. ואם הפריש את פדיונו ומת אינו חייב באחריותו, ואם אמר הכהן לבעל החמור תניהו לי ואני אפדנו, הרי לא יתננו לו עד שיפדנו הכהן בפניו, דחיישינן דלמא מורי בה התירא והלכתא כרבנן דפליגו עליה דר' אליעזר דסבירא להו [י"ב ע"ב] שמצוה לפדות לפטר חמור לאלתר, ואין צריך להמתין שלשים יום.
<h2>דף יא.</h2>
הלכות בכורות מספר אבי העזרי ממסכת בכורות, משפטי פטר חמור, הילכתא שותפות גוי פטור מן הבכורה בין בבהמה טהורה בין בפטר חמור, לא שנא יש לגוי חלק באמו, ולא שנא בוולד, כגון אם מוכר לגוי בדמים אפילו אבר קטן שבהם קודם שנולד, ואפילו אזנו, דרב הונא ור' יוחנן קמו בחד שיטתא והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה, שנאמר בישראל אבל לא באחרים ובפרק ב' דבכורות [י"ג ע"א] תנן הכהנים והלויים חייבין, פי' בבכור בהמה טהורה לא נפטרו אלא מפדיון פטר חמור ומפדיון הבן. ופטר חמור אפילו אם נותנו לכהן אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו, וקודם פדיונו אסור בהנאה כר' יהודה, ולא פריק ליה אלא בשה ואפילו בפטרוזא בר דפקא כגון אם השה כחוש ורע, והני מילי כי לא פריק ליה בשויו, אבל אי בעי למיפרקיה בשויו פריק ליה בכל מילי כדאמרו רב נחמיה פריק ליה בשילקי והני מילי שיוצא בבר דנקא כגון שפדאו בעצמו. אבל אם בא לימלך אמרי' עין יפה בסלע, פי' ששוה השה סלע, עין רעה בשקל, בינונית בדגיא שהוא שלשה זוזים. ואם הפריש את פדיונו ומת אינו חייב באחריותו, ואם אמר הכהן לבעל החמור תניהו לי ואני אפדנו, הרי לא יתננו לו עד שיפדנו הכהן בפניו, דחיישינן דלמא מורי בה התירא והלכתא כרבנן דפליגו עליה דר' אליעזר דסבירא להו [י"ב ע"ב] שמצוה לפדות לפטר חמור לאלתר, ואין צריך להמתין שלשים יום.
<h2>דף יג.</h2>
הלכות בכורות מספר אבי העזרי ממסכת בכורות, משפטי פטר חמור, הילכתא שותפות גוי פטור מן הבכורה בין בבהמה טהורה בין בפטר חמור, לא שנא יש לגוי חלק באמו, ולא שנא בוולד, כגון אם מוכר לגוי בדמים אפילו אבר קטן שבהם קודם שנולד, ואפילו אזנו, דרב הונא ור' יוחנן קמו בחד שיטתא והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה, שנאמר בישראל אבל לא באחרים ובפרק ב' דבכורות [י"ג ע"א] תנן הכהנים והלויים חייבין, פי' בבכור בהמה טהורה לא נפטרו אלא מפדיון פטר חמור ומפדיון הבן. ופטר חמור אפילו אם נותנו לכהן אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו, וקודם פדיונו אסור בהנאה כר' יהודה, ולא פריק ליה אלא בשה ואפילו בפטרוזא בר דפקא כגון אם השה כחוש ורע, והני מילי כי לא פריק ליה בשויו, אבל אי בעי למיפרקיה בשויו פריק ליה בכל מילי כדאמרו רב נחמיה פריק ליה בשילקי והני מילי שיוצא בבר דנקא כגון שפדאו בעצמו. אבל אם בא לימלך אמרי' עין יפה בסלע, פי' ששוה השה סלע, עין רעה בשקל, בינונית בדגיא שהוא שלשה זוזים. ואם הפריש את פדיונו ומת אינו חייב באחריותו, ואם אמר הכהן לבעל החמור תניהו לי ואני אפדנו, הרי לא יתננו לו עד שיפדנו הכהן בפניו, דחיישינן דלמא מורי בה התירא והלכתא כרבנן דפליגו עליה דר' אליעזר דסבירא להו [י"ב ע"ב] שמצוה לפדות לפטר חמור לאלתר, ואין צריך להמתין שלשים יום.
